סיפור מהחיים בנר החיים
זהו סיפור על אב ושלושת בניו, לקראת מותו רוצה האב להוריש לאחד מבניו מחסן, האב מחליט שיוריש לזה שיצליח למלאו ביממה. כל בן מנסה בתורו. הבכור קם מוקדם בבוקר, מתחיל לעבוד, יש לו אורוות ומחליט שימלא את המחסן בקש, היום מתקדם ולא התקרב לרבע. שוקעת השמש וללא הצלחה. השני בעל לולים, החליט למלא בנוצות, חשב שמילא, אך אביו דחף את הנוצות וגילה שיש עוד מקום רב. השלישי ביום השלישי לא עושה דבר, האחים מציצים מדי פעם, אין תזוזה. לקראת דמדומים, אוסף הבן הצעיר את אשתו וילדיו למחסן, אביו ואחיו מסביב. מניח במרכז נר ומדליקו והחדר מתמלא באור. אין פינה שאינה מוארת באור הנר. אומר אביו, אכן זכית. אך יותר מהמחסן זכה במילוי ובהתמלאות במשהו גדול יותר.
" אכן זו המטרה, לנסות למלא את לבבותינו. אור הנר חודר לכל מקום, תנסו תמיד לחשוב על החניכים שלכם, חום ואהבה הם האור שממלא את החיים שלהם".
![]() |
זהו סיפור על אב ושלושת בניו, לקראת מותו רוצה האב להוריש לאחד מבניו מחסן, האב מחליט שיוריש לזה שיצליח למלאו ביממה. כל בן מנסה בתורו. הבכור קם מוקדם בבוקר, מתחיל לעבוד, יש לו אורוות ומחליט שימלא את המחסן בקש, היום מתקדם ולא התקרב לרבע. שוקעת השמש וללא הצלחה. השני בעל לולים, החליט למלא בנוצות, חשב שמילא, אך אביו דחף את הנוצות וגילה שיש עוד מקום רב. השלישי ביום השלישי לא עושה דבר, האחים מציצים מדי פעם, אין תזוזה. לקראת דמדומים, אוסף הבן הצעיר את אשתו וילדיו למחסן, אביו ואחיו מסביב. מניח במרכז נר ומדליקו והחדר מתמלא באור. אין פינה שאינה מוארת באור הנר. אומר אביו, אכן זכית. אך יותר מהמחסן זכה במילוי ובהתמלאות במשהו גדול יותר.
" אכן זו המטרה, לנסות למלא את לבבותינו. אור הנר חודר לכל מקום, תנסו תמיד לחשוב על החניכים שלכם, חום ואהבה הם האור שממלא את החיים שלהם".

10 תגובות:
מקסים, ומזכיר לי שכשרק סיימתי ללמוד, הייתי מלאה בידע וכשהתחלתי לעבוד בגן, רק רציתי לשפוך על הילדים את כל הידע שרכשתי. לא הבנתי למה אני לא נהנית מהעבודה כמו שנהניתי קודם...
רק כשנרגעתי וחזרתי לעשות דברים פשוטים, לפעמים רק להקשיב, או לחייך אליהם ופשוט לחבק אותם, חזרתי להנות מעבודת החינוך. עד היום אני כל הזמן מתלבטת ביני לבין עצמי איפה עוברת הדרך.
אני מתחברת איתך ומוסיפה לדבריך חינוך זה לא "רק" ללמד זה לאהוב לקבל את האחר כמו שהוא ובמיוחד שאני מורה לילדים עם מוגבלויות הפאן הרגשי מאוד חשוב לתמוך בהם לאהוב אותם זה הכלי שאהי שמשתמשת בו...
סיפור עם מסר מהמם.
מאוד מתחברת עם תגובתך לטליה.
אהבה ומצפון אלה בסיס העבודה עם הילדים .
מרים, הכתיבה שלך נראית שוטפת ונעימה, כאילו את בלוגרית ותיקה. ורק לפני מספר שבועות, באחד הפוסטים הראשונים שלך, תמהת אם תצליחי להסתדר עם הבלוג, ושאלת מה ההבדל ן בלוג לבין פורום.
מעניין אותי לשמוע על השאלות הללו עכשיו.
האם תוכלי לכתוב על כך באחד הפוסטים הבאים שלך?
ועוד משהוא: הלוג שלך ברור ומזמין, אבל אני לא מוצאת את הפרופיל שלך. כדאי להוסיפו.
נילי
למימי החמודה
הנה היצירתיות התחילה להופיע ולהאיר אותנו. מאוד אהבתי הסיפור נגע בתוכי ןלקח אותי בחזרה לילדה שפגשתי אותה בשנה שעברה שהיתה סובלת מקשיים למודיים ורגשיים שהקשו עליה להשתלב עם שאר התלמידים והמורים, בהתחלה פחדתי מהכשלון איתה אך עם הרבה אהבה וחום הפכה להיות הצלחתי הגדולה .
לפני שנלמד הילדים אנו חייבים לקבל ולאהוב אותם.
נהניתי לשמוע ממך ומשאר הבנות על החג. חשבת על זה כמה מחסומים ודעות קדומות היינו מסירות אם היינו ממלאות את המחסן שלנו בידע אחת על השניה, בהכרות עם המנהגים והחגים אחד של השני, ויותר מזה עם הילדים שלנו בגיל צעיר היו לומדים את התרבות אחד של השני. הלואי מתי שהוא..בכל אופן אשמח לספר על חנוכה בבלוג שלי או סתם בע"פ...
מרים ערב טוב
לבך הגדול מלא חום ואהבה לחניכים שלך ואני רואה זה בכיתה ואני מקווה שכל אחת מאיתנו תקשיב ותאהב את החניכים שלה כמו הבנים שלה .
מרים יקרה,
דבר נוסף שיפה באור הנר הוא שכמה שתיתן ממנו לאחרים לא יחסר לך.
בחג החנוכה אני מדגימה את זה לילדים ושואלת אותם אם יש עוד דברים שגם אם נותנים אותם לאחרים שום דבר לא פוחת ולא חסר לנו. ההם מצליחים להבין את המסר והתשובות שלהם מדהימות!(אפשר לתת אהבה, עזרה, חיבוק, מילה טובה...)
גם העצות והמסרים בבלוג שלך הם יקרים ובכל זאת לא מחסירים ממל, אלא אפילו מוסיפים!
ישר כוח!
אילנית.
שלום מיכל.
אשמח לדעת מהיכן הסיפור והציטוט שבסופו?..
הסיפור הוא כתיבה שלך, לא?והציטוט של מי הוא?
אהבתי ממש!
הוסף רשומת תגובה